טרמפיסטים

מתוך Hitchwiki
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת: קובץ חסר
חברת הכנסת סתיו שפיר תופסת טרמפ בהולנד

הטרמפיסט (בעברית "עולה רכב") הוא נוסע אקראי, הנעזר ברצון הטוב של אנשים שאינו מכיר או שמכיר כדי להגיע ממקום מקום. המראה הרווח של טרמפיסט הוא אדם, גבר או אישה, העומדים בצד הדרך ופונים בתנועת יד וביתר עזרים למכוניות העוברות. למרות שזוהי שיטת תפיסת הטרמפים הרווחת ביותר, היא מהווה רק דרך אחת מיני רבים להיות לטרמפיסט.

מכיוון שהטרמפיסט מוגדר רק על פי פעולתו האחת הזו, כול אחד למעשה יכול להיות טרמפיסט, ורבים הם הטרמפיסטים שתופסים טרמפ מבלי להתייחס לעצמם כטרמפיסטים. דוגמה טובה היא בתום אירועים חברתיים, אז נדרשת רק היכרות קצרה כדי לשאול זר לאיזה כיוון הוא נוסע. דוגמה נוספת לתפיסת טרמפ היא כאשר נקלע אדם למצב בלתי צפוי, רכבו התקלקל או שהלך לאיבוד, ופונה לעוברי אורח לסייע לו בהקפצה. אנשים כאלה הם אמנם טרמפיסטים לרגע, אך ממילא מעטים הם הטרמפיסטים שטרמפ היא צורת ההתניידות היחידה שלהם. לכן בראייה הרחבה כול אדם הוא טרמפיסט, בתנאי שאינו מתבייש לבקש מאדם הקפצה אקראית.

סוגי טרמפיסטים

יחד עם ההגדרה הכוללת, ישנם מספר אפיונים לטרמפיסט "המצוי", ובמיוחד אם כבר צבר ניסיון בתפיסת הטרמפים. כדי להקל על האבחנה נחלק את הטרמפיסטים על פי שלושה מניעים שונים: חוסר ברירה, אידאל והמניע הענייני.

הטרמפיסט מחוסר ברירה הוא אדם שנקלע לסיטואציה בה נאלץ לבקש עזרה מעוברים ושבים כדי להגיע ליעדו. טרמפיסטים שכאלה לא יכולים להרשות לעצמם להתנייד בצורה אחרת או שנקודתית אין ביכולתם להגיע ליעד ללא עזרה. במקומות בהן התחבורה הציבורית אינה מפותחת ולא לכול אדם יש כלי רכב, אנשים הופכים לטרמפיסטים מחוסר ברירה גם כדי להגיע אל ומעבודתם. אך לא רק במקומות עזובים נראים טרמפיסטים מחוסר ברירה, ומספיק להיות בן נוער ישראלי בערב שבת שרוצה להגיע לעיר הגדולה, ומשתדל לקושש טרמפ מכול דוד רחוק בארוחה המשפחתית.

הטרמפיסט האידאליסט הוא אדם שתופס טרמפים מטעמים נעלים או מתוך הנאה. מדובר בדרך כלל בצעירים או צעירים ברוחם בעלי חיבה להרפתקה ואקראיות. האידאליסט רואה בדרך התניידות זו צורה לפגוש אנשים חדשים, להחליף מידע, לתרום להפחתת כלי הרכב על הכבישים והפחתת זיהום האוויר ואפילו דרך להוציא מאנשים את טוב ליבם (שכן הטרמפ משדל אותם לעזור ללא תמורה). טרמפיסטים אידאליסטים לעיתים תופסים טרמפים כחלק מדרך חיים, או כחלק ממסע לקידום אג'נדה מסוימת. כך ג'ק קרואק, מחשובי ההוגים האמריקאים במאה העשרים, תיעד את מסע הטרמפים שלו בארצות הברית כחלק מהיווצרות "דור הביט". עוד טרמפיסטים אידאליסטים הם המוסיקאי ג'ים מוריסון, כריסטופר מק'אנדלס (אלכסנדר סופרטראמפ) והדמות הראשית מהספר המדריך לטרמפיסט לגלסקיה של דאגלאס אדאמס. טרמפיסטים שתופסים טרמפים לצורכי הנאה נראים עורכים תחרויות טרמפים כדי לראות האם הם מהירים יותר מתחבורה ציבורית או מי מביניהם מהיר מחברו. תחרויות שכאלה פופולריות באירופה, וידועה התחרות הבריטית לתפיסת טרמפים למרוקו המתקיימת כול שנה.

הטרמפיסט הענייני תופס טרמפים פשוט כדי להגיע ליעדו. טרמפיסטים שכאלה פשוט רואים בטרמפים דרך תחבורה יעילה, ועל כן משתמשים בה כמו בכלי תחבורה פרטי. במדינות שונות בעולם ישנם נסיונות להפוך את כול הטרמפיסטים לעניינים, על ידי מיסוד תרבות הטרמפים והפיכתה מעניין איזוטרי לדבר מרכזי. הטרמפיאדות בישראל הן דוגמה טובה לכלי ענייני עבור טרמפיסטים. ברוסיה מתקיימים איגודי עולי רכב, וכשחבר האיגוד משדל לטרמפ הוא עושה זאת רק כשהוא לבוש במדי האיגוד. במדינת פולין מיסוד הטרמפים אף הפך לחוק מדינה, ובמשך ארבעים שנה (עד שנת 1995) חולקו קופונים לנהגים שאוספים טרמפיסטים, אשר הוחלפו בסוף השנה בפרסים סמליים. עוד כלים להפיכת הטרמפים לכלי ענייני הם פורומים באינטרנט, בהם טרמפיסטים מחליפים חוויות ופרטים טכניים, וכן.

סיכום

באופן כללי ניתן לומר כי כול טרמפיסט נושא עימו קצת מכול אחד משלושת ההגדרות הללו. מתחיל מתוך חוסר ברירה, מגלה את יתרונות הדרך ואז ממשיך מתוך אידאל ולבסוף משתדל להפוך את הטרמפ לכלי ענייני עבור כולם. חיילים תופסים טרמפ.jpg